אנו מודים לך על הצטרפותך לרשימת התפוצה שלנו 

מתי ואיך נולד הפסיפס

המוזאיקה (פסיפס) אמנות אשר נבנית מצירוף יחידות חומר קטנות כגון: אבנים, זכוכית, קרמיקה, צדפים, חלוקי נחל ועוד 
כדי ליצור תמונה שלמה בעלת אופי יחודי משלה.
אותן פיסות  מהן יוצרים יצירת מוזאיקה נקראות תזרות . בשפה הרומית תזרה (Tesserae)  פירושה קובייה.

המוזאיקה הינה אמנות עתיקת יומין אשר החלה עוד בתקופה ההלניסטית שביוון כבר במאה השישית לפני הספירה.
את המוזאיקה יבעת ההיא יצרו בעיקר מחלוקי נחל לצורך ריצוף.

המוזאיקה קיבלה תנופה גדולה והתפתחה מאד בתקופה הרומית, החומר ממנו יצרו את עבודות הפסיפס היו מאבן טיבעית בדרך כלל מקומית ,אך שילבו גם אבנים מיובאות לשם העשרת הצבעוניות של היצירות.
אמנות המוזאיקה נחשבת כאמנות יקרת ערך בשל היותה מלאכת מחשבת  מורכבת מאד ובשל היותה עשויה מכמות גדולה מאד של תזרות אשר מעובדות באופן ידני אחת אחת. 
ההתפתחות בתקופה הרומית הייתה הן מבחינת טכניקות היצירה והן מהבחינה האמנותית .
אמנות המוזאיקה באה לידי ביטוי כ"שטיחי רצפה" וחיפוי קירות שהוזמנו בעיקר ע"י עשירי העיר, בתי מרחץ, היכלי תרבות ודת.

במאה השנייה לספירה נכנס חומר נוסף כמרכיב ביצירות הפסיפס, החומר היה קוביות זכוכית צבעונית - סמלטי (Smalti) 
חומר זה השתלב באופן יוצא מהכלל ועם הזמן  הפך לחומר העיקרי היות וקשת הצבעים הייתה מגוונת יותר מתזרות האבן, דבר שהוסיף מימד חדש ליצירות המוזאיקה.
הכנסיות התהדרו ביצירות פסיפס דו ממדיות ענקיות בנושאים דתיים.

אמנות זו המשיכה את דרכה בתקופת ימי הביניים וברחבי האימפריה הביזנטית אך בעיקר כדקורציה.לאחר תקופת הרנסאנס היתה האטה ודעיכה באמנות זו. 

במאה התשע עשרה התעוררה אמנות המוזאיקה מחדש בתחום הדקורטיבי.
בתחילת המאה העשרים חלו שינויים תרבותיים בתחומי האומניות השונות אשר עודדו תחומים אמנותיים חדשים ובינהם גם הפסיפס המודרני.
אחד מגדולי אמני הפסיפס היה אנטוני גאודי (ספרד - 1852-1926) אשר עשה פריצה בתחום הפסיפס המודרני ושילב בעבודותיו חומרים נוספים, זולים יותר כגון: אריחי קרמיקה, שברי כלים  ועוד, דבר זה איפשר לו חיפוי שטחי פנים גדולים באופן מיוחד כגון: בניינים, פסלי חוצות ועוד.

כיום, עצם העובדה שאמנות המוזאיקה קיבלה באהדה ובהערכה את השימוש בחומרים נוספים נוטלת אמנות זו חלק משמעותי וחשוב בשמירה על איכות הסביבה  באמצעות  שילוב חומרים ממוחזרים כגון: כלי קרמיקה שבורים, חלקי מתכת, מראות ועוד. 
                               
  

תהליך יצירת משטח למעמד בפסיפס

          ציוד
מצע - לוח עץ.
כלים להכנת הסקיצה -עפרון, מחק, סרגל, מחוגה, נייר סקיצה, נייר העתקה,  נייר דבק, מספריים, פטיש, דוקרן להטבעת נקודות מירכוז למחוגה.
כלי חיתוך - צבת קרמיקה לפסיפס, מכונה לחיתוך ידני, של אריחי קרמיקה.
מיכלים - מיכלים לאיסוף  פיסות הקרמיקה החתוכות (תזרות).
דבקים  וכלי עזר -- מיכל לדבק, דבק קרמיקה., ספטולה, פינצטה,.
כלים לרובה - מיכל לרובה (יבשה), מיכל מים, מיכל לערבוב הרובה, מרית, מטלית כותנה, מברשת צפרניים, ממרקת ניילון, קיסם עץ.
בטיחות - משקפי מגן וכפפות גומי
           חומרים
אריחים - אריחי קרמיקה צבעוניים.
דבק - דבק קרמיקה.
רובה - רובה אקרילית צבעונית.
חומצת מלח. מדוללת במים.
                                           
 
                         הכנת הסקיצה

שרטוט הסקיצה על נייר והעתקתו על לוח העץ בעזרת נייר העתקה.
ניתן גם לצייר את הסקיצה על הלוח ולכן עדיף לנסר את הלוח העגול רק לאחר הציור היות ולפעמים רוצים להשתמש בנקודות מירכוז שמחוץ למעגל.
 
                           הכנת המצע

ניסור הלוח בהתאם לצורה הדרושה (עגול).
 
                           הכנת החומר

חיתוך אריחי הקרמיקה לרצועות בהתאם לגודלי התזרות הרצויות על ידי מכונת חיתוך קרמיקה ידנית.
 
הכנת התזרות

חיתוך, עיבוד ועיצוב התזרות מרצועות הקרמיקה בעזרת צבת לקרמיקה
                                  הדבקה

הדבקת התזרות במקומן על פי הסקיצה בעזרת שפכטל ציירים או מקל (מקל קרטיב)
 
פינוי 

פינוי עודפי דבק סביב התזרות בטרם התייבש, במידה והתזרה זזה ממקומה בעת הפינוי ניתן להחזירה בשלב זה.
   שלב מתקדם בהדבקה
                         השלמת ההדבקה

מראה היצירה לאחר גמר ההדבקה, שלב אחד לפני מילוי המיישקים (הרווחים שבין התזרות) ע"י רובה
 
הכנת הרובה

יש לבחור את הרובה הצבעונית המתאימה, ניתן למצוא בחנויות לחומרי בנין רובה אקרילית צבעונית בגוונים רבים.
הרובה הינה חומר מליטי והכנתו לעבודה נעשית ע"י ערבובו במים, את המים יש להוסיף כל פעם בכמויות קטנות עד להגעת החומר לעיסה משחתית אחידה (כמו גבינה למריחה)
 
מריחת ומילוי הרובה

את עיסת הרובה מורחים על גבי העבודה בעזרת מרית וכפפות גומי.
דוחסים את החומר לתוך המיישקים עד למילויים.
 
הסרת  עודפי הרובה

אחרי כ-20 דקות יש להתחיל בפעולת הסרת הרובה.
ההסרהנעשית ע"י מרית או מגב גומי
 
ניגוב

לאחר הסרת השיכבה הראשונה של עודפי הרובה ממשיכים את ניקוי המשטח במטלית כותנה, מברשת צפרניים, קיסם עץ עד להתגלות כל התזרות. 
 
ניקוי סופי

במידה ומתגלות שאריות עקשניות של רובה  ניתן לנקותן לאחר למחרת בעזרת מטלית ספוגה בתמיסת חומצת מלח מדוללת במים, יש להשתמש בכפפות גומי ולסיום לנגב עם מטלית טבולה במים נקיים.
 
 
אשפרה

תהליך התחזקות  חומרים מליטיים הינו איטי ועל כן יש לעקב את התייבשות הרובה, ככל שנעקב את התיבשותה כך תהיה חזקה יותר.
יש לכסות את העבודה במטלית לחה למשך לפחות 24 שעות. 
 
 המוצר המוגמר

נחבר את היצירה למעמד המיועד.
   

 

 








 

 © כל הזכויות שמורות לחנה שטנצלר ושמחה הרט 2008

לייבסיטי - בניית אתרים